רש״ש על משנה אהלות ה׳:ז׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה אהלות ה׳:ז׳
7 כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִבִּפְנִים, כָּךְ מַצִּילִין מִבַּחוּץ. כֵּיצַד, כְּפִישָׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַיְתֵדוֹת מִבַּחוּץ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּכְּפִישָׁה טְהוֹרִים. אִם הָיָה כֹתֶל חָצֵר אוֹ כֹתֶל גִּנָּה, אֵינוֹ מַצִּיל. קוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וּקְדֵרָה תְלוּיָה בָהּ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין:
פירוש רש״ש על משנה אהלות ה׳:ז׳
7 ד"ה כיצד. להכי קתני על היתידות. לכאורה בפשיטות י"ל משום דע"כ מיירי שהיא גבוהה מן הארץ טפח דתיהוי אוהל. ואיך תתלה באויר אם לא ע"ג יתידות:
8 ד"ה קורה. ולפ"ז אין ענין לשלפניה. וי"ל דשפיר הוה מאותו ענין דמציל בלי מרוח לכ"ע כמש"כ הר"ש בסוף מ"ה והרא"ש בריש מ"ו ול"פ רק במופלגת פחות מטפח: